בחרו עמוד

נקודות זהות:

שתי אמנויות תנועה אלו מקורן בסין.
שתיהן הומצאו ופותחו במהלך השנים על ידי אמני לחימה פילוסופים ורופאים. הן מתבססות על עקרונות זהים כמו :
תנועה המלווה בנשימה. שימוש בעקרונות יין ויאנג.
מתבססות על נסיון אמיתי וכנה לשפר את בריאותו של המתרגל.
בתרגול ינסה המתרגל להגיע למצב של מדיטציה. שתי אמנויות אלו הינן תנועות מדיטציה, או מדיטציה בתנועה.
נקודות שוני:

מקור הצ'י קונג הוא מלפני ארבעת אלפים שנים. זוהי אומנות תנועה שמקורה בריקודים שמאניים.

במשך השנים התפתחו סגנונות רבים של צ'י קונג. אמני לחימה, אלכימאים, רופאים, מלומדים,מנהיגים, ואנשי דת ורוח פיתחו עוד ועוד תרגילים במטרה לקדם בריאות, עבודה רוחנית ומדיטציה.

התפתחו סגנונות טאואיסטים, בודהיסטים, קונפוציונים, לחימתיים ובריאותיים.

עקרונות הפילוסופיה והרפואה הסינית עמדו תמיד מאחורי סדרות תנועת הצ'י קונג שהשתנו, התרבו והתפתחו.

מהמאה החמישית לספירה הגיעו תרגילי הצ'י קונג למנזר שאולין על ידי נזיר הודי בשם בודידארמה.

מתוך תרגילים אלו התפתחו אמניות הלחימה אשר מכונות במערב בשם שאולין קונג פו. הנזירים, במהלך השנים ועד עצם היום הזה תרגלו, שיפרו והעצימו את אמניות ההגנה העצמית והלחימה בעזרת שילוב מתמיד בתרגילי מדיטציה, לשיפור הריכוז וכחלק מעבודתם הרוחנית ותרגול צ'י קונג, מתוך כוונה לשפר עוצמה גופנית פנימית וחיצונית, חיבור עם האדמה ושליטה בצ'י בגופם. מתוך הצ'י קונג התפתחו אמנויות הלחימה הסיניות. אחת מהן היא הטאי צ'י.

הטאי צ'י הופיע על פי הידוע במאה הארבע עשרה והינו סוג של צ'י קונג המתמחה בלחימה. התנועות שלו דומות מעוד במקצב שלהם לתנועות הצ'י קונג הבריאותי. ניתן לומר שטאי צ'י מורכב בהרבה מן הצ'י קונג ובדרך כלל לכל תנועה ישנו ניתוח מעמיק.

הסדרות: מרכז התרגול בטאי צ'י ובצ'י קונג כולל תרגול של סדרות הכוללות מספר תנועות.

סדרות צ'י קונג: בתרגול סדרות צ'י קונג אנו חוזרים בדרך כלל על אותה תנועה מספר פעמים. אין הגבלה למספר הפעמים שבהם נחזור על תנועה, עד המעבר לתנועה הבאה. מאחורי כל תנועה עומדות מטרות לשיפור יכולות בריאותיות, מדיטטיביות ולפעמים אף רוחניות. סדרות אלו מתאפיינות בדרך כלל בפשטות באופן הביצוע. כל תנועה כוללת מעבר בין תנועת יין לתנועת יאנג, המלווה בנשימה. (יין-נשיפה, יאנג-שאיפה)

סדרות טאי צ'י: אלו, מכונות תבניות. כוללות רצף של תנועות ידוע מראש. כל תנועה בתבנית מבוצעת פעם אחת, בשונה מתרגול סדרות הצ'י קונג. גם בטאי צ'י מתקיים מעבר בין יין ליאנג והתאמת התנועות והנשימה. התנועות מורכבות, מאתגרות וכוללות עבודה על קורדינציה. המתרגל מנסה בדרך כלל להגיע לרמת דיוק גבוהה בתנועה, כשכל תנועה קשורה באופן ישיר להגנה או התקפה. הטאי צ'י היא אמנות הגנה עצמית בריאותית שכוללת גם תרגול נלווה לביצוע התבנית, כמו תרגול ידיים דביקות.

בטאי צ'י ישנו דגש על חיזוק הרגליים. ברב המצבים ישנו משקל מלא על רגל אחת והרגל השנייה כאילו עומדת באוויר (גם במצבים בהם כף הרגל מונחת על הקרקע). בצ'י קונג ברב התנוחות משקל הגוף מתחלק באופן שווה על שתי הרגליים, מה שהופך את התנועה למאתגרת הרבה פחות לשרירי הרגליים.

סיכום: הצ'י קונג והטאי צ'י הינן שתי אמנויות תנועה סיניות. שתיהן דומות מאוד באופן הביצוע, הינן למעשה תרגול מדיטציה בתנועה ומסתמכות על הפילוסופיה והרפואה הסינית.

הטאי צ'י הוא למעשה צ'י קונג לחימתי, יותר מורכב ומסובך במקרים רבים, מדויק בתנועתו ובדרך כלל מאתגר יותר מן הצ'י קונג הרפואי. שתיהן מאופיינות בתרגול של סדרות שמתבצעת באופנים שונים לגמרי. ניתן לתאר שתי אמנויות תנועה אלו כאחיות. הטאי צ'י הוא למעשה סוג של צ'י קונג לחימתי, בעל דגשים שונים.