מדיטציה בפשטות הינה עבודה פנימית מודעת, שיכולה להתבצע תוך כדי עבודה חיצונית (תנועה) או בלעדיה. במקרים רבים, אך לא תמיד, עומדת מאחורי התרגול מטרה או מטרות מסוימות.

המדיטציה מביאה את המתרגל למצב תודעה שונה מזה השכיח בהתנהגות היום יומית.

יכולות תודעתיות כמו חישה, הבנה וקליטה מגיעות לרמות גבוהות בהרבה מהמצב הרגיל.
למדיטציה אין כמעט גבולות והגבלות, למרות שישנם כאלו הדבקים בדרך מסוימת ותוחמים אותה בחוקים. ניתן לתרגל במקום שקט, בטמפרטורה נעימה, תפאורה ואווירה מיוחדת ובבגדים מלטפים ונעימים. ואפשר גם אחרת. דומה שאפשר לתרגל מדיטציה בכל מקום זמן וצורה שנבחר: במקום סגור, בחוץ, בים, בישיבה, בעמידה, בהליכה, תוך ריקוד, שירה, בישול או שחייה. כל בגד שנבחר יוכל להתאים ובעיניים פקוחות או עצומות…

היכולת למדוט בכל דרך אפשרית פתוחה בפנינו. טכניקה מצוינת לביצוע יעיל של מדיטציה באופן עצמאי (לאחר שכבר צברתם ניסיון) היא בפשטות לדעת שאתם נכנסים לתוך תרגול. מרכיב מהותי של המדיטציה הוא המודעות. השפעה חזקה תיווצר מתוך התכוננות ומודעות לכך שאנו נמצאים בתהליך או עבודה, בתוך תרגול.

המדיטציה היא גם תרגיל ריכוז. קשה לחשוב על מדיטציה של תשפר יכולות ריכוז ובמקביל שלא תדרוש מאיתנו להיות מרוכזים.
בזמן המדיטציה אנו יכולים לכוון את יכולות הריכוז שלנו פנימה. אל תוך הנפש, אל תוך התודעה, אל ההוויה הפנימית שלנו.
אנו יכולים גם לכוון את יכולת הריכוז שלנו להתבוננות החוצה, אל הסביבה החיצונית, שכוללת את הטבע, מבנים, עוברי אורח וחיות.
ואפשר גם לשלב בין תרגול הכולל ריכוז פנימה והחוצה.

כמורה לתנועה אני נהנה להשתעשע בהקבלה שבין תנועה למדיטציה.
התנועה היא התעמלות לגופנו. היא מעצבת, מגמישה ופותחת אותו לרעיונות ותבניות חדשות. היא מנסה לשפר את אברי הגוף הפנימיים והחיצוניים, השרירים, הרקמות, כל הדם, המפרקים והשרירים…

המדיטציה היא ההתעמלות לתודעה, לנפש ולמוח שלנו. היא מנסה לשפר את השליטה וההתבוננות במחשבות, בדמיון, בתחושות, בנשימה ובקבלה…

ניתן לבצע חלוקה מלאכותית בין שני מרכיבים מרכזיים של המדיטציה. אלו משתלבים אחד בשני בתוך התרגול:

התבוננות:
בחלקים ואף בתרגילי מדיטציה מלאים אנו משתמשים בהתבוננות, כאילו מהצד, בצורה פאסיבית. יש לנו את האפשרות להשקיף ולא להתערב : במחשבות, ברגשות, בתחושות, ביופי, בחיים ובנשימה שלנו ואף של אנשים אנשים אחרים.
בהתבוננות אנו מנסים שלא להתערב במידע שמגיע אל התודעה. אנו אפילו יכולים פיזית להיות אקטיביים (למשל תרגול בהליכה) אבל ההתבוננות היא פאסיבית. בתרגול כזה אנו יכולים להשתמש בטכניקה בה אנו כאילו עומדים מחוץ לגוף שלנו וכמו חוקרים מנסים לדלות את המידע שעולה בראשנו.
ההתבוננות עוזרת לנו בין השאר למצוא תשובות לבעיות שעולות, לתקשר עם חלקים נסתרים בתודעה ולגלות אמיתות חבויות.

פעולה:
תרגילים אחרים ידגישם במלואם או בחלקם את הצד הפעיל, בו בעזרת התודעה אנו מבקשים לבצע שינוי פנימי כלשהו. בדומה להתבוננות, אנו עשויים פיזית להיות בכל תנוחה או פעילות, כל עוד היא משרתת אותנו ביעילות בתרגול. בפעולה, ננסה ליצור שינויים מודעים ומכוונים בעזרת התרגיל. לדוגמה: הגברה של מצב המנוחה (בעזרת הרפיה), טיפוח עצמי (ריכוז, הקניית ביטחון ושלווה…) וריפוי עצמי פיזי ונפשי.
את ה"פעולה" אנו מבצעים כאשר אנו למשל מנתבים את המחשבה במכוון למקומות שנבחר. הנה דוגמה קטנטנה שאולי תפשט את הרעיון: ניתוב של המחשבה במכוון רק לאנשים או מצבים שגורמים לי להרגיש טוב . אפילו תרגול מאוד בסיסי שכזה, לאחר דקה של ריכוז ישנה את ההרגשה והתחושות במערכת שלנו, ככל הנראה בצורה חיובית.

הפוסט מהי מדיטציה? הופיע לראשונה ב-צ׳יקונג.

שיפור יכולות מנטליות: שיפור הזיכרון, הריכוז, שימוש מועצם בדמיון.

פיתוח החושים: בעיקר תרגילים שמפתחים את הראייה, השמיעה וחוש המישוש.

פיתוח של כישרונות חבויים: אנו לומדים להתנסות בכל אימון בדברים רבים ושונים ומאבדים לאט לאט את הפחד מלהיכשל. עולמות חדשים נפתחים לנו ואיתם הרצון לפתח כישרונות נסתרים.

גילוי עצמי: אנו מתרגלים עבודות פנימיות בהם אנו מגלים מה ומי אנחנו, באיזו דרך אנו מעוניינים ללכת, לאן אנו רוצים להגיע, באיזו צורה נעדיף לצעוד, ומי הם האנשים שנעדיף שיצטרפו למסע שלנו.

הגשמת חלומות: ישנם תרגילים שמיועדים לקדם אותנו לכיוון של הגשמת החלומות שלנו. תרגול קונג פו נותן לנו כלים רבים להאמין ביכולות שלנו וגם לנצל אותם בצורה שאולי לא היינו מאמינים שנוכל. טכניקות למידה מלוות תרגילים אלו.

בריאות וריפוי עצמי: אנו לומדים כיצד להבריא ואף לרפא את הגוף והנפש שלנו.

מנוחה והרפיה: מתרגלים כיצד להרפות ולשחרר את עצמנו מלחצים, כעסים וממנהגים כשפיטה והלקאה עצמית.

שינוי מצבי רוח: בעזרת תרגול עקבי נוכל להגיע למצב בו ניתן בקלילות לשנות את מצב רוחנו. למשל, אם קמנו עצבניים וכעוסים, במהרה נוכל להמיר את מצב רוחנו לשמחים, מרוצים ונינוחים.

הפוסט מדיטציות לטיפוח עצמי הנלמדות במהלך הקורס הופיע לראשונה ב-צ׳יקונג.

ראשי פרקים:

הרפיה בתנועה.
כמה אפשרויות לתרגילי הרפיה.
סריקה קצרה על אמנויות תנועה המשתמשות בהרפיה ובאיזה אופן.
יתרונות הבריאותיים של ההרפיה על הנפש והתודעה.

הרפיה בתנועה – הקדמה

ננסה לבאר שני מושגים אלו בפשטות:

הרפיה: בפשטות היא מצב בו השרירים לא נמצאים במצב של התכווצות.

תנועה: היא שימוש בשרירים מכווצים בכדי ליצור מעבר ממקום אחד למקום אחר (תזוזה), או לחילופין, אחזקה של הגוף במצב סטטי, כזה הדורש גם כן שימוש בשרירים מכווצים. דוגמא לשימוש במערכת התנועה ב"מצב סטטי", היא פעולת הישיבה. אם תנסו לרגע לשבת תוך ניסיון שלא לזוז כלל , תגלו במהרה שגופכם נע, גם אם באופן עדין ביותר, ללא הפסק. תנועה מתרחשת כל הזמן. גם בפעולה של ישיבה ישנו שימוש באותם רצועות חזקות, בעלי כושר התכווצות מעולה, השרירים.

לשם מה עלינו להתמקד בהרפיה בתנועה? כי הרפיה של הגוף מאפשרת בין השאר גם להגביר את המהירות, הכוח ואת הדיוק התנועתי.

האין זה הגיוני שככל שנשתמש בכמה שיותר שרירים, אנו נגיב בצורה חזקה, מהירה ויעילה יותר?

במציאות, משפט זה הינו שגוי לחלוטין. למעשה, השריר, שיודע רק להתקצר ולא להתארך, תלוי בשרירים אחרים בכדי שיוכל לבצע תנועה בצורה יעילה. כך בהתאם, כשנרצה לשפר את יכולת הגמישות שלנו, אנו נאריך את השריר על ידי כיווץ של השריר הנגדי. ניתן באופן מטפורי להשוות פעולה זו לפעולת הנדנדה. ירידה של צד אחד תעלה למעלה בהתאמה את הצד השני.

וכדי לבאר עוד יותר את הנושא, ישנם שרירים עיקריים אשר מבצעים תנועה, הם אלו הנמצאים במתח ומתכווצים. מן הצד השני יש את השרירים העושים את הפעולה ההפוכה, הם אלו הנמצאים ברפיון ומתארכים. ישנם גם את השרירים המסייעים, המייצבים והמנטרלים.

השליטה בשרירים הינה טבעית וכולנו שולטים בהם גם מבלי שהתאמנו על כך, אך לא בצורה היעילה ביותר.

בכל תנועה שנבצע ישנו שריר שנמצא בהרפיה. בדרך כלל אנו מנצלים רק חלק מכושר ההתכווצות הנפלא שיש לשרירים. אנו מפיקים ממנו כוח נמוך מהכוח הפוטנציאלי שניתן להפיק. כשיכולות ההרפיה שלנו נמוכות, השרירים מתנגשים ומתנגדים זה לזה. (לאו דווקא נשים לב לכך). אנו מבזבזים יותר ויותר אנרגיה, מפיקים תנועות חלשות ואטיות יותר ובנוסף מדויקות פחות.

תרגילי הרפיה

הרפיה של הגוף מאפשרת להגביר את המהירות, הכוח ואת הדיוק התנועתי. כיצד תהליך זה מתרחש? פשוט, אנו לומדים בעזרת תרגול מתמשך, איך להרפות טוב יותר את גופנו בדרכים שונות והתהליך מתרחש. כפי שניתן לחזק את השרירים על ידי תרגול (למשל שכיבות שמיכה), ניתן גם לשפר את השליטה עליהם בעזרת תרגולי הרפיה.

אפשר למשל לעבוד על הרפיה בתנוחה סטטית. הרפיה בשכיבה, הינה טכניקת הרפיה ידועה מאוד ובהחלט אחת היעילות לביצוע של הרפיה גופנית מלאה ועמוקה. החיסרון שבה, הוא הנטייה לאבד ריכוז ואף לצלול לרגעי שינה ואז ההרפיה פחות יעילה.

ניתן לבצע את התרגיל כשהידיים והרגליים פרושות לצדדים תוך שכיבה על הגב. אפשר להתחיל בנשימה בטנית שמעוררת רגיעה ושלווה בגופנו. לאט לאט לעבור חלק חלק בגוף ולהרפות אותו. קל יותר לבצע תרגיל זה בתחילה בעזרת הדרכה קולית מחבר, מדריך, או כל אמצעי שמע (יש לא מעט ביו טיוב למשל). תרגיל זה מומלץ ביותר גם לאחר ביצוע של כל סוג של התעמלות. ההרפיה תעזור להפחית ואף למנוע כיווץ שרירים, שמורגש בדרך כלל, יום לאחר ביצוע הפעילות.

מומלץ גם לתרגל תרגילי הרפיה בישיבה, בהליכה ותוך ביצוע תנועות מאתגרות אחרות. אפשר, למשל בעמידה, להרים רגל אחת ולהרפות את כל השרירים שלא נזקקים להיות במתח. עבודה זאת משפרת בין השאר את יכולת היציבה. הרפיה מביאה גם לביצוע מועצם של כל בעיטה מתוך אומנויות הלחימה. עוצמת הבעיטה תגדל וכך גם יכולת היציבה על הרגל העומדת.

הרפיה במערכת התנועה עשויה לשמש אותנו גם בכל הנוגע לשיפור יכולות גמישות. היכולת להישאר רפוי, נינוח ורגוע בעת ביצוע תרגילי גמישות, מאפשרת לשריר להתארך יותר מאשר במצב של מתח ומתוך עבודה כוחנית.

תרגיל תנועתי נוסף נוגע לשרירי העיניים. ניתן לבצע תרגול שכזה: נסו לשים לב לעיניכם ולהרגיש אותם. בהמשך נסו להרפות אותם ולהניח לכל מידע חזותי פשוט להגיע אליהם ללא כל מאמץ. כבר לאחר כמה דקות של תרגול ניתן בקלות לראות שהראייה הופכת יותר צלולה וברורה. תרגיל נוסף יהיה להניח למשך חמש דקות את כפות הידיים על העיניים שיהיה עצומות. מתוך המקום הזה, לנוח ולתבונן (כזכור בעצומות) אל החושך.

ככל שהעיניים שלנו יהיו רפויות יותר כך הראייה שלנו תתחזק, תתחדד והן יהיו פחות עייפות וכבדות.

הרפיה באמנויות תנועה

אמנויות תנועה המשלבות עבודה על יכולות הרפיה כוללות את הצ'י קונג, יוגה, פלדנקרייז ואומנויות לחימה שונות, כמו הקונג פו והטאי צ'י.

בצ'י קונג אנו משתמשים בהרפיה בכדי לקדם עבודה פנימית מעצימה, המגבירה שלווה ורוגע לצד תנועה זורמת, רכה ובריאה למערכות הגוף. תנועת הצ'י קונג מתמקדת בהרפיה מתמדת. התנועות כוללת שני מצבים. מצב יין ומצב יאנג. המצב הייני מדגיש במידה גבוהה יותר את ההרפיה, אך גם במצב היאנגי הגוף נמצא בהרפיה. כל השרירים שאינם אמורים להיות במתח נמצאים בהרפיה, הכתפיים שמוטות ולא מוחזקות והמפרקים אינם נעולים בכדי שלא ליצור מתח. הרפיה זו תוך כדי תנועה על פי מסלולים קבועים עוזרת לאנרגיית החיים (צ'י) לזרום בגוף בצורה חלקה וטובה יותר.

תגובת הגוף להרפיה מקטינה את הפעילות החשמלית במח ובמערכת העצבים, לרמה כזו שאנרגיית הצ'י יכולה לזרום שוב בצורה חלקה וחופשיה. למעשה עודף פעילות במח מקטין את זרימת הצ'י, לכן מומלץ כל יום להרפות את הגוף ואת התודעה (בעזרת מדיטציה). אחת המטפורות הידועות משווה בין גוף במתח לצינור מקופל, כזה שלא מאפשר זרימה סדירה של מים, או של צ'י בגוף. מה שמכונה בספה המקצועית תקיעות, או סטגנציה של צ'י.

היוגה גם כן מפתחת בעזרת הרפיה יכולות פנימיות המתקשרות עם שלווה, ריכוז, חיבור ומדיטציה. אמנות זו מדגישה בעיקר את ההרפיה תוך כדי שהייה בתנוחה (אסאנה). גם אומנות תנועה זו מנסה להזרים את אנרגיית החיים (המכונה פראנה) בגופנו בצורה חלקה והרמונית.

בקונג פו לחימתי אנו משתמשים בהרפיה בכדי לקדם נושאים שונים. למשל לפני ביצוע של חבטה מהירה ועוצמתית. הגוף עובר ממצב אחד של הרפיה, כמה שיותר עמוקה, למצב שני של מתח וכוחניות. המעבר המהיר ממצב אחד למשנהו יוצר אפקט של פריצה חזקה. ניתן לתאר זאת ממש כפיצוץ פתאומי. זוהי אחת הסיבות לכך שאמני קונג פו מתרגלים גם צ'י קונג. קל יותר לעבוד על הרפיה בעזרת סדרות הצ'י קונג העדינות והאיטיות.

גם אומנויות הלחימה הרכות כמו הטאי צ'י מפתחות עוצמה פנימית תוך כדי הרפיה. ברמה גבוהה גם בטאי צ'י מיישמים את שלב הפריצה המלווה במתח פתאומי.

סיכום ביניים:

רובנו מכווצים כל הזמן שרירים שיכולים להיות בהרפיה. היכולת להרפות, מאפשרת למערכת התנועה יכולות מדהימות: חיסכון באנרגיה, כוח בתנועה, שיפור ביציבה, גמישות משופרת, שחרור שרירים מכווצים, הזרמה של אנרגיה בגוף וביצועים משופרים דוגמת יכולות דיוק, עוצמה ומהירות בתנועה.

הרפיה של התודעה והנפש

בחלק הקודם ניסיתי להציג את יתרונות הבריאות של ההרפיה בכל הנוגע לתנועה.

בחלק זה של המאמר אשתמש במעין חלוקה מלאכותית ליתרונות ההרפיה, בכל הנוגע לנפש, לתודעה, או למחשבה.

במציאות, ההרפיה לא מבצעת לשמחתנו הבחנה שכזו. ביצוע תנועתי של תרגיל צ'י קונג יעזור לנו ביתר קלות להעביר צ'י בגופנו, או להגמיש אותו, ובאותו זמן גם יקנה לתודעה תחושה של שלווה ורוגע.

מצב של הרפיה הוא מצב בו שרירי הגוף רפויים (כמובן שלא כולם) והחשיבה הופכת יותר צבעונית וציורית. ככל שההרפיה עמוקה יותר, תחושות תודעתיות אלו יגברו. מחקרים גילו שבכניסה עמוקה להרפיה ניתן למדוד מעבר מגלי ביתא האופייניים לזמן ערות, לגלי אלפא (האופייניים לחמש הדקות הראשונות של השינה) . מעבר זה מגביר את פעילות האונה הימנית של המח. החשיבה הופכת פחות לוגית וליניארית ויותר צבעונית ומופשטת. ההרמוניה בין שתי האונות בשלב זה היא ברמה גבוהה מהרגיל, דבר המאפשר תהליך חשיבה מיטיבי.

קצב פעולות הלב מואט. לחץ הדם יורד, הנשימה הופכת איטית ועמוקה יותר והמערכות בגוף פועלות בצורה הטובה ביותר. אם ננסה לפשט את התהליך לרגשות, אנשים יעידו על הרגשה של שלווה, רוגע, נינוחות, נועם, שמחה, חיות, עוצמה פנימית…

כל אלו מהווים ריפוי ועזרה לאלו הסובלים מבעיות שמקורן בלחצים, פחדים, מתחים, כעסים ודאגות. אלו הסובלים בתקופות קצרות, או ארוכות, מתופעות אלו, נוהגים לפתח בין השאר: בעיות של לחץ דם שאינו מאוזן, כיבי כיבה, תחושות של תשישות ועייפות, כאבי ראש ומחלות לב.

אימון בהרפיה באופן עצמאי, בעזרת תרגול צ'י קונג, יוגה ואומנויות לחימה המדגישות הרפיה, עוזרות לרפא מחלות ותופעות אלו.

ההרפיה היא גם פתיחת שער ליצירת קשר עם העולם הפנימי. בזמן ההרפיה אנו נכנסים למקום רגוע ונינוח. הביקורתיות פוחתת ונוצר מקום לפתיחות ואפשרות לקבלה. כך מתאפשרת עבודה פנימית משמעותית יותר. זוהי גם דרך נפלאה להפנות את תשומת הלב לעצמנו. עוצמת המיקוד, הצלילות והבהירות המחשבתית עולה ואלו, מאפשרות לנו להתבונן על עולמנו הפנימי ועל חיינו בצורה ברורה יותר. זהו תהליך ריכוז מיוחד, המאפשר הרגעה של המחשבות.

ועכשיו בקצרה

אנו נמצאים בזמנים לא מבוטלים מתוך סדר היום שלנו בלחצים ומתחים אשר משפיעים לעיתים לרעה על הנפש או התודעה שלנו. היכולת להרפות מאפשרת לתודעה הזדמנויות נהדרות: מקרבת לרוגע שלווה ושמחה, מזמינה חשיבה יצירתית פתוחה צלולה ומרוכזת מהרגיל, גורמת לתפקוד משופר של המערכות, עוזרת לטפל במחלות שמקורן הוא נפשי ופותחת שער נפלא לעבודות פנימיות. אז יאללה, שחררו וקדימה להרפות.

הפוסט הרפיה – אמנות הבריאות הופיע לראשונה ב-צ׳יקונג.